מה היתרונות והחסרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי?

יתרונות, חסרונות וביקורות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)



יתרונות, מגבלות וחסרונות של טיפול CBT

טיפול CBT, המוכר גם כטיפול קוגניטיבי התנהגותי, פרץ לחיינו בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. הטיפול, אשר כיום נחשב ליעיל ביותר בתחום הפסיכותרפיה הפרטנית, מתמקד בשינוי האמונות, הציפיות ומבני המחשבה (כל אלה מרכיבים את הקוגניציה) יחד עם שינוי דפוסי ההתנהגות, כדרך להתמודדות עם המצוקה הנפשית. 


CBT - הטיפול הנפשי הכי מוכח שיש


בשנים האחרונות סוחפת את עולם הפסיכולוגיה שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, המוכר לרבים מאיתנו כ-CBT.
לטיפול זה יתרונות רבים בהשוואה לשיטות פסיכותרפיה אחרות, מסורתיות יותר - לא בכדי הוא הפך לכלי שמטפלים כה רבים בוחרים להתמחות בו, ולשיטה שהמוני מטופלים מעוניינים להתנסות בה.

במהותו, מורכב טיפול CBT משני מישורים: קוגניטיבי והתנהגותי.
הוא מושתת על ההנחה שדפוסי חשיבה מזיקים ובלתי אדפטיביים הם העומדים בבסיס הסבל של האדם, משפיעים על התנהגותו וכך גם על מהלך חייו. לכן, מתמקד הטיפול בהחלפת דפוסי החשיבה האלה בדפוסים מותאמים יותר למציאות חייו של האדם, יציבים ואופטימיים יותר, אשר יובילו בתורם להתנהגות יעילה יותר וליכולת התמודדות טובה יותר.



מה היתרונות של CBT ומדוע הפך לטיפול המועדף

ע"י רבים מאנשי המקצוע ומטופלים?


יש לכך סיבות טובות, מגוונות ולא מעטות:
  • ראשית, מדובר בשיטת טיפול ממוקדת, המתאימה לפתרון בעיה ספציפית או למכלול בעיות הקשורות זו לזו. מהלך טיפול מותאם לקושי הספציפי בגינו הגיע האדם לטיפול, וכך נתפר בדיוק למידותיו.
  • שנית, לצד היותה ממוקדת וספציפית, השיטה הוכחה במחקרים אין-ספור כיעילה ביותר למגוון עצום של התמודדויות, קשיים נפשיים ואוכלוסיות. למעשה, ניתן להגיד שניתן להקל בעזרת שיטה זו כמעט על כל בעיה, אם לא לפתור אותה לגמרי.
  • שלישית, הטיפול הוא קצר מועד, אך הישגיו משרתים את האדם לטווח הרחוק, ולעיתים נשארים עימו כצידה לכל חייו. הטיפול אורך לרוב עד כחצי שנה, אך את הכלים הנרכשים בטיפול שומר עימו המטופל, הם זמינים עבורו ורבים מהם אוניברסאליים ומתאימים להתמודדויות רבות נוספות בהן יתקל בעתיד.
הגשמת חלומה של הפסיכולוגיה? להיות מדעית


בנוסף, מדובר בשיטה פרקטית, המתמקדת בהווה ולא בעבר, בניגוד לסטיגמה הרווחת לגבי טיפולים פסיכולוגיים. 
המטפל והמטופל חושבים באופן מעשי כיצד ניתן לפתור את הבעיה, אילו כלים ישרתו את המטופל בהתמודדות עימה, הם שותפים מלאים בהגדרת מטרות הטיפול ובהשגתן. לבסוף, ואולי החשוב מכולם, מדובר בטיפול אשר מאפשר לחוש בשיפור הדרגתי במהרה ביחס לטיפולים אחרים, תוצאותיו בולטות לעין, מה שמעניק למטופל חיזוק, מעלה את המוטיבציה להמשיך לעבוד ואת האופטימיות להשגת המטרות המיוחלות.

כמו בכל תחום בחיינו, גם בעולם הטיפול הנפשי יש "אופנות", והן מטיבן- נוטות לחלוף. בתחילת המאה ה-20, שלטה בפסיכולוגיה גישת הטיפול הפסיכודינמי, אשר מהווה שיטת טיפול ארוכת טווח, המתמקדת בעולמו הלא מודע של האדם, במערכות היחסים בחייו, בעברו ובקשר הנוצר בין המטפל למטופל.

החל משנות ה-50 של המאה ה-20, גל ביהביוריזם מדעי שטף את העולם והפך למרכזי מאוד בעולם הפסיכולוגיה בכללותו וכן בגישות המקובלות לטיפול נפשי. בשלושת העשורים האחרונים, ובשנים האחרונות בעיקר, הטיפול השכיח ביותר הוא טיפול CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
ביקורות ומגבלות של שיטת CBT
ביקורת על שיטת CBT - תעזור לטיפול מבוסס הראיות להתפתח
שיטת ה-CBT נחשבת לשיטת טיפול מבוססת ראיות ומחקר והיא בעלת התוקף האמפירי החזק ביותר ליעילות בטיפול. נתון משמעותי זה, יחד עם יתרונותיו של הטיפול הנחשב חסכוני במשאבים כלכליים ובזמן, מסביר את העובדה שמרבית הפונים לטיפולים נפשיים כיום- מחפשים לעצמם טיפול CBT.

חסרונות וביקורות על טיפול CBT

עם זאת, לצד כל גל של טיפול העונים על תיאוריה עדכנית, תמיד קמים גם קולות ביקורתיים, הנותנים פרשנות אחרת ליתרונות, וחשוב מאוד לתת גם להם במה.
זאת במטרה להכיר את התמונה במלואה, ומתוך כך- לבחור לעצמנו את השיטה הטיפולית המתאימה ביותר לראייתנו.


לשים פלסטר או לתקן מבפנים?

קולות הביקורת לטיפול CBT טוענים כי הסיבה שיש לו אישוש מחקרי כה נרחב נובעת מכך שהישגיו הרבה יותר קלים למדידה, בהשוואה להישגי הטיפול הדינמי למשל. המטרות שלו ברורות וממוקדות יותר ומכאן- קלות יותר להערכה. מעבר לכך, טיפול CBT אינו מתאים לטיפול בכל בעיה. הוא יעיל יותר בבעיות ממוקדות, ופחות בבעיות נרחבות או בבעיות אישיותיות.
טיפולי CBT מתאימים באופן חלקי בלבד לסובלים מהפרעות אישיות למשל, ולכן העדות המחקרית שלהם אינה מקיפה את כל קשת ההפרעות הפסיכולוגיות. ההנחה היא כי במידה והטיפול היה נמדד גם בתחומים בהם אינו מתמחה- האישוש המחקרי שלו לא היה כה חד משמעי.


רגע, מה? 


טענה נוספת היא שגם מקורות המימון נסחפים ב'גל ה-CBT', ולכן יש פחות מימון לחקר שיטות טיפול אלטרנטיביות, ומכאן פחות הזדמנות עבורן להוכיח את יעילותן.

הביקורתיים לא פוסחים גם על שיטת הטיפול עצמה. בטיפול CBT, חלק עיקרי מאוד הוא החלק הקוגניטיבי, ה"הכרתי", מתייחס לחלקים המחשבתיים של האדם.
ההנחה בטיפול היא שהקשיים עימם מתמודד האדם הם כתוצאה ממבני חשיבה שגויים המניעים אותו, ובטיפול המטפל מערער על המבנים הללו ומסייע למטופל לאמץ מבני חשיבה חדשים.
עם זאת, במצבים בהם מבני החשיבה הם כה מושרשים, כה הרסניים, לעיתים אפילו משותפים גם לבני משפחתו של האדם, כיצד ניתן לערער עליהם? במידה ואדם גדל כל חייו על אמונות מסוימות, שגויות ככל שיהיו, כיצד ניתן פשוט להחליפן במבנים אלטרנטיביים?


האם cbt מטפלת גם בשורש הבעיה?


קולות הביקורת טוענים גם כי שיטת הטיפול היא פשטנית מידי, ואינה לוקחת בחשבון את המורכבות והשורשיות של מבני החשיבה של האדם באישיותו. ייתכן שהמטפל סבור שהצליח לשנות את המבנים הספציפיים בהם התמקד הטיפול, אך אלו מייצגים רק פיסה מאישיותו הנרחבת, הפועלת לפי המבנים ההרסניים הללו, אליהם הטיפול הממוקד אינו מסוגל (ואינו מתיימר) להגיע.
כפי שניתן להבין, מדובר בביקורות נוקבות מאוד, הפוגעות ב-CBT בדיוק בנקודות אשר הפכו אותו לכה פופולארי- יעילותו, והיותו מבוסס מחקר. עם זאת, חשוב לזכור כי באותה המידה שבה אלה הנהנים מהאופנה נוטים לעשות לה אידיאליזציה, הביקורת נוטה לעשות לאופנה הערכת-חסר קיצונית.
סביר שיש מן האמת בביקורת, וסביר להניח שטיפול נפשי בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית אינו מושלם. עם זאת, מרבית תומכי הגישה מעולם לא התיימרו ואף פעם לא טענו שבכוחה של השיטה לטפל בכל קשת ההפרעות הנפשיות, כי אם הדגישו את המטרות הנקודתיות יחסית בהן מתמחה השיטה.
לא כל שיטה טיפולית מתאימה לכל מטופל. משתנים רבים רלוונטיים בבחירת השיטה המתאימה ביותר, ביניהם אישיותו של המטופל, היקף , משך ועצמת הבעיה עימה הוא מגיע, כוחות ההתמודדות שברשותו והמשאבים עימם הוא מגיע לטיפול, כדוגמת הזמן שהציב לעצמו, והתקציב שברשותו. מטפל מנוסה יידע לשקול את המשתנים הרלוונטיים, ולהחליט בשיתוף פעולה עם המטופל על השיטה הנכונה עבורו.
בעוד שמטפלי CBT אמונים על פתרון בעיות, המטרה של מטפלים בגישה פסיכודינמית היא לעזור למטופלים להיות מודעים לדחפים ולמשאלות המודחקים, להפחית או לשנות את מנגנוני ההגנה של האגו,  ולהגיע לתובנה באשר לקונסטלציה של אירועים אישיים היסטוריים שתרמו להתפתחות קונפליקטים תוך ובין-אישיים.

האם טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתאים לי? 

לחצו לשיחת הכוונה והתאמה לטיפול CBT במכון בתל אביב או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ

האם CBT אינו מעמיק מספיק? 

על פי ביקורת זו, הטיפול הקוגניטיבי המסורתי, כפי שנוסח על ידי אהרון בק ושותפיו, אכן קרוב יותר לפסיכותרפיה תמיכתית מאשר לפסיכותרפיה מכוונת תובנה.
ראשית, הוא מתמקד בשימוש בפרוצדורות קוגניטיביות שנועדו לעזור למטופלים לבחון את התפיסות שלהם ולהבחין בין אלה המדויקות לבין תפיסות מעוותות של המציאות. שנית, לא רק שהוא דוחה באופן מפורש מושגים פסיכואנליטיים קלאסיים, כמו קונפליקט נוירוטי, אלא שגם אין בו שום מקום לניתוח הגנות ולחשיפת דחפים מודחקים.

טיפול לא מספיק עמוק?

אולם ההבחנה בין פסיכותרפיה מכוונת תובנה לבין זו התמיכתית אינה כה ברורה, כפי שאולי נראה ממבט ראשון. ראשית, הרבה ממה שמתרחש בסוגי הפסיכותרפיה שאמורים להיות מכווני תובנה, מכוון כלפי הבחנה בין הערכות מציאות הסתגלותיות לבין הערכות לא הסתגלותיות- התמקדות שלרוב מקושרת עם פסיכותרפיה תמיכתית. כך, הפרקטיקה הפסיכואנליטית של ניתוח יחסי הטרנספרנס (העברה והעברה נגדית) עוזרת למטופלים להבחין בין המציאות לבין המציאות כפי שהם בונים אותה. זה נכון במיוחד בגישות נאו-פרוידיאניות ואינטרפרסונאליות, בהן ישנה תזוזה מדגש על פיתוח תובנה לגבי הסיבות ההיסטוריות של בעיות עכשוויות לעבר סיפוק חוויה רגשית מתקנת.

באופן ברור, המשמעות של המושג 'תובנה' נמצאת בסימן שאלה. שנית, כפי שטוען Luborsky, טיפול פסיכולוגי טוב כרוך באיזון משתנה ונבון בין היבטים תמיכתיים שעוזרים לווסת את רמת החרדה של המטופל על ידי חיזוק הברית הטיפולית, לבין היבטים מכווני תובנה של הטיפול, אשר מערבים בחינה של תהליכים רגשיים ופסיכולוגיים, שהמטופל אולי לא מודע להם כרגע.
על אף שהגבול בין פסיכותרפיה מכוונת תובנה לפסיכותרפיה תמיכתית אינו כה חד, עדיין ברור שחקר של דחפים מודחקים, וההגנות שהובילו להרחקתם מהמודעות, אינו קיים בטיפול קוגניטיבי מסורתי.



האם טיפול CBT מתחזק או נחלש?


בעקבות מחקרים רבים ומקיפים אודותיה, צברה שיטת ה-CBT תאוצה תוך מספר לא רב של שנים והפכה לצורת ההתערבות הפסיכולוגית המקובלת ביותר, והמבוקשת ביותר בידי קהל המטופלים.

בנוסף לעדויות המחקריות המעודדות לגביה, עובדת היותה שונה מאוד מהטכניקות הדינמיות שהיו נהוגות לפניה- קרצה למטפלים ולמטופלים רבים.

שיטת הטיפול אינה ארוכת טווח, לרוב אורכת עד כחצי שנה, מתאימה לילדים, נוער ומבוגרים מבוססת פרוטוקול טיפולי שנבדק מחקרית מכל הכיוונים ועובדת עבור מגוון רחב מאוד של מטופלים ובעיות.

היא מתאפיינת באקטיביות המטופל והמטפל, מערבת בניית תכנית טיפולית, הגדרת מוקד טיפולי, תיאום ציפיות ויש בה מעשיות פרקטית שחותרת לשינוי. זאת בעוד שטכניקות דינמיות מצריכות נבירה מעמיקה בעולמו הפנימי של האדם, אליה לא כל אחד מסוגל, ובוודאי שלא כל אחד מעוניין.

למרות 'אבק הכוכבים' האופף את טכניקת ה-CBT כבר מספר לא מבוטל של שנים, מחקרים עדכניים מעידים עליה כהרבה פחות אפקטיבית משהייתה, או ממה שהיא מתיימרת להיות.


ננסי מקוויליאמס, פסיכולוגית קלינית בגישה פסיכואנליטית, מהכותבות המובילות בדורנו, מתארת את הבעייתיות ברבע שעה שמבהירה יפה את ההתפכחות המקצועית מ- CBT:




מחקרי אורך (כלומר, מחקרים שנפרשו על פני מספר עשורים) מצאו כי טיפול CBT בדיכאון הפך אפקטיבי פחות ופחות עם השנים. קיימות מספר השערות אשר מנסות להסביר את הממצאים, ביניהן שכיום, מגוון רחב יותר של מטופלים מתקבלים לטיפול, ביניהם גם כאלה שהטיפול אינו מתאים להם, ולכן עבורם ההישגים הטיפוליים יעילים פחות ומשפיעים על אחוזי ההצלחה של הטיפול ומידתה. השערה נוספת היא שטכניקות המחקר החדשות יעילות יותר מבעבר- ובכך מעלות תוצאות אמינות יותר אך זוהרות פחות. ממצאים זוהרים פחות תחת בדיקה מעמיקה יותר זהו מצב מוכר בעולם המחקר, לא רק בעבור טיפולים נפשיים, כי גם בעבור טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים.





ביקורת נוספת מתמקדת באפקט הפלסבו בטיפול נפשי, כלומר "אפקט הגלולה הריקה". לפי ביקורת זו, CBT נתפס בעבר כטיפול פסיכולוגי חדשני שעורר במטופלים ציפיות גבוהות ממנו - אשר הובילו בעצמן לחלק ניכר מאפקט השיפור במצבם.
כיום, כאשר הטכניקה כבר שגורה, האפקט נעלם ונותרו תוצאות הטיפול הגולמיות, אשר אינן יעילות כמו שהיו תחת אפקט הפלסבו.

גישה חדשה מציעה פיתרון אקולוגי עבור שיטת ה-CBT, אשר נכון לכל שיטות הטיפול הפסיכולוגי באשר הן, ולפיה ייתכן והטכניקות המרכיבות את טיפול ה-CBT צריכות לשנות את פניהן, כיוון שאינן מתאימות עוד לחברה המשתנה. כלומר, השיטה הטיפולית חייבת לעשות אדפטציה שנועדה להתאים לרוח התקופה, לשינויים המתרחשים בקהל המטופלים כחלק מהיותם פריטים בחברה. להתאים עצמה להלך הרוח בחברה ולשכלל את שיטותיה, כך שיתאימו למגוון המטופלים אשר מגיעים אליה. אנחנו רואים את זה בשנים האחרונות, בעיקר בהנגשת פסיכותרפיה וייעוץ פסיכולוגי און ליין, בעיקר באפליקציות לטיפול נפשי (ניתן לקרוא סקירה על אחת מהן כאן).

חשוב לציין שתומכי ה-CBT אכן מתאמצים לעשות זאת, שכן נכון להיום השיטה רק הולכת ומתרחבת.

בשנים האחרונות למשל, אין כמעט מטפל קוגניטיבי התנהגותי שאינו משלב בארגז הכלים שלו טכניקות טיפוליות חדשניות יותר, כמו ביופידבק וכמובן גישות הגל השלישי ב-cbt שתרומתן לא תסולא בפז: מיינדפולנס, dbt, טיפול באמצעות מנטליזציה, סכמה תרפיה ועוד.


לסיכומי מחקרים - הצטרפו לקהילה הארצית של מטפלי CBT <


קראו בגוגל את הפרק הראשון בספר: ינואר 2018
Google
טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT
Rated 5/5 based on 54 reviews
מכון טמיר לפסיכותרפיה
יגאל אלון 157 תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 1800509809
CBT טיפול, טיפול התנהגותי קוגניטיבי | Cognitive behavioural therapy Behavior cognitive therapist | מטפל קוגניטיבי התנהגותי מומחה