אימון קוגניטיבי ממוחשב
באוכלוסייה המבוגרת עם ליקויים קוגניטיביים בינוניים או דמנציה:
מטה- אנליזה וסקירה ספרותית
מטה אנליזות קודמות מצביעות על כך שאימון קוגניטיבי ממוחשב (CCT) הינו התערבות טיפולית בטוחה ויעילה באוכלוסייה המבוגרת. אולם, היעילות נעה באוכלוסיות השונות והמרחבים הקוגניטיביים השונים, ומעט יידוע על יעילות שיטת ה- CCT באנשים בעלי ליקויים קוגניטיביים בינוניים או דמנציה.
שיטה
כותבי המאמר חיפשו באתרי מחקר שונים שפרסומם החל מיולי 2016, שבהם נעשו ניסויים מבוקרים של CCT באוכלוסייה המבוגרת בעלת ליקויים קוגניטיביים בינוניים או דמנציה.
תוצאות
האפקט הכללי על הקוגניציה ב-17 ניסויים שנעשו היה מתון (Hedges’ g=0.35, 95% CI=0.20–0.51). לא הייתה כל ראיה להשפעה של דעות קדומות על המחקרים. אפקטים קטנים עד בינוניים נמצאו עבור קוגניציה גלובלית, קשב, זיכרון עבודה, למידה וזיכרון ארוך טווח. לא נמצאו אפקטים עבור זיכרון לא ורבלי, תפקוד פסיכו- סוציאלי וסימפטומים דיכאוניים. בדמנציה, אפקטים מובהקים נמצאו בקוגניציה הכללית (k=11, g=0.26, 95% CI=0.01–0.52) ובמיומנויות חזותיות- מרחביות (אלה נמצאו בשלושה מחקרים שחקרו מציאות וירטואלית במשחקי נינטנדו ווי).
מסקנות
CCT הינו אפקטיבי לקוגניציה גלובלית, מרחבים קוגניטיביים נבחרים ותפקוד פסיכו- סוציאלי באנשים בעלי ליקויים קוגניטיביים בינוניים. על כן, ההתערבות הנ"ל מספקת ערובה עבור ניסויים ארוכי טווח שחוקרים אפקטים של הדרדרות לדמנציה. באופן הפוך, ראיה ליעילות אצל אנשים בעלי דמנציה הינה חלשה ומוגבלת למחקרים בעלי טכנולוגיות מתקדמות.
