מהי סכמה?
סכמה מחשבתית עוזרת לארגן מידע, לשייך אותו לזיכרון קיים ומתוך כך לפרש אותו בקונטקסט המתאים. היתרון הגדול בשימוש בסכמות הוא בכך שהן יוצרות "קיצורי דרך" מחשבתיים. למעשה, כל מידע שנקלט בחושים, משויך אסוציאטיבית לחוויה אחרת והדבר מקל על הפירוש וההבנה ומתוך כך גם על התגובה.
 |
| סכמה |
הדבר בולט במיוחד אצל ילדים. ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים היא כזו היוצרת, כל הזמן, תבנית וקטגוריות חדשות מתוך החוויות החושיות שהם חווים. הפסיכולוג השווייצרי ז'אן פיאז'ה הגה לראשונה את המונח בכדי לתאר את התהליך שבו ילדים לומדים ומפנימים מושגים ודרכי חשיבה. כך למשל, כאשר ילד רואה כלב לראשונה, הוא רואה חיה הולכת על ארבע, עם פרווה, שיניים, אוזניים וכו'... בהנחה שלא ראה עוד שום דבר הדומה לחיה כזו, כאשר יפגוש לראשונה סוס, הוא עשוי לכנות אותו "כלב גדול". בהמשך כאשר ילמד מה מייחד סוס מפני כלב (הגודל, לצורך העניין) ויפגוש לראשונה חמור, ייתכן ויכנה אותו גם סוס. למידה והפנמה של הקטגוריות, יצירת ההבחנות ביניהן והיכולת לשייך פריטים שונים לקטגוריות שונות היא היכולת הבסיסית ליצירת "סכמות".
על פי פיאז'ה, מאבות הפסיכולוגיה ההתפתחותית, כל תהליכי הלמידה, גם המורכבים ביותר מושתתים על סכמות שאנו מכירים ודורשים, כמובן, זיכרון. התהליכים הנוספים המעורבים במפגש עם מידע חדש הם הטמעה (assimilation) והתאמה (accommodation). הטמעה, הינה שיוך מידע חדש לקטגוריה קיימת כמו למשל "צהוב הוא אחד מצבעי הקשת". התאמה, הינה יצירת סכמה חדשה. כך למשל, כאשר ילד מתחיל לקרוא, הוא נחשף לכך שמידע יכול להיות מאוחסן במילים המורכבות מאותיות וכך כל אות שהוא רואה אינה רק ציור, אלא היא מסמלת צליל מוכר ואת הפוטנציאל להרכיב מילה בעלת משמעות.
מה הבעיה שעלולות ליצור עבורנו סכמות מחשבתיות?
בוודאי לא פעם אחת אמרתם למישהו אחר שהוא "חושב בתבניות". מאחר שהפנמת הסכמות מארגנת את החשיבה, והופכת למעשה את החיים לקלים יותר מעצם הפחתת העומס הקוגניטיבי, אנו נוטים לעשות זאת גם כאשר הדבר מעוות את החשיבה שלנו. למה הכוונה? הנטייה להחזיק בדעה קדומה, היא למעשה שיוך של מושג או תופעה לסכמה קיימת, שאינה נכונה. לעתים, כאשר אין בידינו את היכולת לשיפוט מהימן של המציאות, נפעיל את אותו "קיצור דרך" בנקל, בכדי לפתור עמימות או מצב של חוסר וודאות.
 |
| סכמות - זהירות מהכללות |
כך למשל, חוקרים שבדקו הטמעה והתאמה של סכמות בקרב ילדים, גילו שכאשר הוצגו בפניהם תמונות של גברים העוסקים בעיסוקים הנחשבים נשיים באופן מסורתי (למשל גבר שוטף כלים), הם התקשו מאוד לזכור את התמונה ולרוב כאשר נזכרו בה הם "עיוותו" אותה וטענו שהייתה זו אישה.
המסקנה העיקרית מההבנה של מבנה החשיבה הזה, היא שכשם שהוא משרת אותנו להתמצא ולהתנהל בעולם, אל לנו לשכוח שלא תמיד הדרך הקלה היא העדיפה. בכדי להמציא רעיונות חדשים או לקדם את האנושות התקדמות ערכית או טכנולוגית, חייבים, בין השאר, לדעת גם "לצאת מהקופסא".
סיכם: שייקו ברנדווין, פסיכולוג
מקור:
סיכם: שייקו ברנדווין, פסיכולוג
מקור:
https://www.verywellmind.com/what-is-a-schema-2795873
