מה זה LI-CBT?
מהו טיפול CBT בעצימות נמוכה?
Low Intensity CBT- LICBT, או במינוחו העברי, טיפול CBT בעצימות נמוכה, הינו נגזרת של טיפול CBT שגרתי, המיועד למגוון ספציפי יותר של קשיים נפשיים ומהווה מעין "עזרה ראשונה", התחלתית ובסיסית יותר מטיפול CBT של ממש.
אחד ממאפייניו העיקריים של טיפול CBT בעצימות נמוכה הוא שהרבה מהעבודה הטיפולית עושה המטופל בעצמו ולא במסגרת שעות הטיפול. בפגישה הטיפולית מקבל המטופל משימות לבצע בביתו, אותן הוא מתרגל בין הפגישות הטיפוליות, כאשר לעשייה זו חלק נכבד בקידום המטרות הטיפוליות ורווחתו הנפשית. כך, הטיפול מגביר בקרב המטופל את היכולת הממשית לעזור לעצמו, אך חשוב מכך- את האמונה ביכולתו לעזור לעצמו. הטיפול מתמקד בהקניית כלים אותם יכול המטופל לבצע בעצמו בביתו, לצד התייחסות לטיפול בקושי הספציפי עמו הגיע לטיפול.
|
|
Oxford Guide to Low Intensity CBT Interventions: Edited by James Bennett-Levy, David Richards, Paul Farrand, Helen Christensen, Kathy Griffiths, David Kavanagh, Britt Klein, Mark A. Lau, Judy Proudfoot, Lee Ritterband, Chris Williams, and Jim White
|
ברוח גישת ה-CBT, הטיפול עוסק ברובו בדפוסי המחשבה, בפרשנותו של האדם לאירועים מסוימים בחייו ובהבנת הדרך בה אלו מזיקות לו ויוצרות את הקשיים מהם הוא סובל. לכן, הטיפול מתמקד בשינוי דרכי החשיבה הללו, בפיתוח מודעות של המטופל לאופן בו מחשבותיו משפיעות על מצב רוחו ועל התנהגותו, וכן בהקניית דרכי התמודדות יעילות ברגע שנוצרה המודעות לבעיה. למעשה, ניתן להגדיר את הטיפול כ"עזרה עצמית מונחית", ואחד מיתרונותיו הוא בכך שאינו מותיר את המטופל זקוק למטפל הנפשי ותלוי בו, כי אם מקנה לו כלים בהם יוכל להשתמש באופן שאינו תלוי בקיומה הקבוע של מסגרת טיפולית.
למי מתאים LICBT?
הטיפול מתאים לאנשים הסובלים מפוביות ספציפיות, חרדה (למשל, חרדה חברתית, חרדת בחינות), דיכאון קל-בינוני ובעיות בדימוי העצמי. על פי רוב, הטיפול אינו מתאים לטיפול בהפרעות נפשיות נפוצות, כדוגמת OCD. זאת, לעומת טיפול CBT שגרתי, אשר נמצא יעיל במיוחד בטיפול בהפרעות אלה.
מי מוכשר ללמוד LICBT?
מטפלים בשיטת CBT בעצימות נמוכה אינם בהכרח אנשי מקצוע מתחום הבריאות הנפשית (כלומר, אינם פסיכולוגים או עובדים סוציאליים בהכשרתם, למשל), אך הנם לכל הפחות בעלי הכשרה ממוקדת בשיטת טיפול זו. שיטת טיפול CBT בעצימות נמוכה מוצעת לעתים בקופות החולים, רופאים, פיזיותרפיסטים או אחיות יכולים להפנות את מטופליהם לטיפול בשיטה זו, כאשר הטיפול מעניק סיוע ראשוני יותר להתמודדות עם קושי רגשי, ובשל כך הוא קצר מועד יחסית, ואורכו אינו עולה לרוב על 20 פגישות.
טיפול ה-CBT המוכר הוא למעשה טיפול CBT בעצימות גבוהה -
לא נהוג לכנותו כך כיוון שהוא הכלל, בעוד טיפול CBT בעצימות נמוכה הוא היוצא מן הכלל. טיפולי CBT בעצימות גבוהה מועברים ע"י אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש (כאמור, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים למשל), והוא מעמיק הרבה יותר. בשל כך, הוא מתאים למגוון רחב הרבה יותר של מצבים נפשיים.
בניגוד לרישיון לטיפול בשיטת ה-CBT, אותו יכולים לרכוש רק מטפלים נפשיים מוסמכים, כמעט כל אדם במדינות מסוימות (כמו אנגליה) שמעוניין להתנסות בטיפול נפשי יכול לרכוש תעודה המכשירה אותו לטפל בשיטת ה-LICBT. לרוב, נדרש ניסיון מתאים מועט יחסית עם אוכלוסייה רלוונטית, או לחלופין תואר ראשון רלוונטי (למשל, בפסיכולוגיה או בעבודה סוציאלית). בשל כך, שיטה זו נחשבת מהפכנית יחסית, שכן היא הופכת את הטיפול הנפשי לאמצעי שרבים יכולים להעניק, ובכך מגדילה לאין שיעור את הקהל שיכול ליהנות מטיפול נפשי. בישראל, נמצאות התכניות בתהליך הכרה על בסיס קריטריונים של האיגוד הישראלי לטיפול התנהגותי - איט"ה .
למעשה, שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בעצימות נמוכה היא מעין טיפול נפשי להמונים, המתמקדת בבעיות הנפשיות הנפוצות ביותר- דיכאון וחרדה. לאור העובדה שהטיפול בשיטה אינו מצריך איש מקצוע מוסמך, רבים יותר יכולים לטפל, ורבים הרבה יותר יכולים לקבל טיפול. בניגוד לשיטות טיפוליות רבות אחרות, אשר בהן חשיבות הפגישה הטיפולית פנים אל פנים הינה חסרת תחליף, נהוג להשתמש בשיטה זו (בעיקר בחו"ל) גם באמצעות האינטרנט וגם שלא במסגרת טיפולית "קלאסית". למשל, גם מורים יכולים להעביר עקרונות טיפוליים בגישה זו לתלמידיהם, וכך גם רופאים, דיאטנים ועוד. בנוסף, בגלל שהטיפול לרוב אינו מועבר ע"י אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, הוא לרוב זול יותר ובכך נגיש לאוכלוסייה רחבה הרבה יותר הזקוקה לו. כך, הופך הטיפול נגיש לכל אדם, בכל מקום.
חשוב לציין כי יחסית לגישות טיפוליות מוכרות ומבוססות יותר, שיטה זו נמצאת בחיתוליה. לכן, לא קיים פרוטוקול טיפולי קבוע, ההתערבות בשיטת LICBT משתנה כתלות בהכשרתו של המטפל, כתלות במטופל ובגורמים נוספים. בשל כך, לא ניתן לתאר את מאפייני הטיפול, שאינם קבועים, אך ככלל- הטיפול הנו ברוח גישת ה-CBT ומהווה תפוצה נרחבת ובסיסית יותר שלה. ההצפה בתכניות הכשרת מטפלים שפתוחות לכל אחד, לעיסוק בפרוטוקולים על חשבון הבנה מעמיקה של המטופל, לקבלת מטופלים שהשיטה אינה מתאימה עבורם. חשוב שמטפלי cbt יהיו בעלי הכשרה בפסיכותרפיה ופסיכופתולוגיה שהיא מעמיקה מאוד, ויכירו מספר מגוון של דרכי טיפול. מי שאינו עו"ס קליני או פסיכולוג בעל הכשרה משמעותית, או מטפל באמנות שלמד גם פסיכותרפיה, מוטב שלא יטפל בהפרעות פסיכיאטריות. יועצות חינוכיות, מדריכי הורים, רופאי משפחה, יכולים להינות מאוד משילוב כלים של cbt בעבודתם במקצועם, אך הדעות חלוקות יותר לגבי מטפלים שכל הכשרתם בתחום בריאות הנפש היא שנתיים של לימודי cbt. אמנם שנתיים לימודים ועשרות שעות הדרכה זה המון, אבל מעט יחסית להכשרת פסיכיאטרים, פסיכולוגים, או עובדים סוציאליים קליניים. הטיפול עצמו חייב להיות מוגבל לתנאים שהגדיר משרד הבריאות הבריטי אחרת עלולים להיגרם נזקים.
ראו למשל את המחקר הבא:
יותר מ50% חווים הישנות בתסמינים לאחר קבלת LI-CBT בעצימות נמוכה - ממצאים אחרונים מצביעים על שיעור גבוה של הישנות לאחר CBT בעצימות נמוכה עבור דיכאון וחרדה.
עניין זה מעלה את חשיבות מניעת ההישנות, בעיקר עבור מטופלים עם סימפטומים רזידואליים.
המחקר מראה כי חלק מהמטופלים מפסיקים מהר מדי טיפול.
כתוצאה מכך, מטופלים בעלי רמות נמוכות של דיכאון יחוו בזמן ההפסקה הישנות תוך מספר חודשים.
על מנת להעריך את אופן הרמיסיה לאחר טיפול בעצימות נמוכה, חוקרים בחנו את שיעורי ההישנות אצל 439 מטופלים, 12 חודשים לאחר סיום ה-LI-CBT, כמו גם מדידה של תסמיני הדיכאון והחרדה.
53% מהמשתתפים חוו הישנות לאחר 12 חודשים.
רוב ההישנויות (79%) קרו לאחר חצי שנה מתום הטיפול.
הממצאים הללו מדגישים את חשיבות הפיקוח על בריאותם של המטופלים לפחות חצי שנה לאחר הטיפול ומתן תמיכה מתאימה על מנת להבטיח שהם יישארו בריאים.
בארץ נפתחה תכנית LICBT בהנחיית ד"ר דני חמיאל, פסיכולוג קליני מהמרכז הבין-תחומי בהרצליה ומנהל תכניות ההכשרה של מרכז "חוסן" וקיימת תכנית LICBT גם במכללת וינגייט, בהנחיית יגאל שרון.
בית הספר לפסיכותרפיה – מרכז חוסן
היחידה לתכניות התערבות קוגניטיביות התנהגותיות בעצימות נמוכה
Low Intensity CBT- Interventions (LICBT-I)
אנחנו שמחים לבשר על פתיחתה של היחידה ל- LICBT-I המיועדת לאנשי טיפול וחינוך מתחומים משיקים לבריאות הנפש. מטרת הלימודים ללמוד כלים של CBT כדי להטמיעם בתחום עבודתם. LICBT היא גישה מבוססת CBT הנותנת מענה לפער העצום שבין מספר האנשים הזקוקים לעזרה רגשית ולמה שהקהילה הטיפולית יכולה לספק בעזרת:
· התערבויות מניעתיות ראשוניות באמצעות מתווכים שאינם בעלי מקצוע טיפולי (כמו תחום החינוך)
· התערבויות מניעתיות שניוניות בתיווך של בעלי מקצוע טיפולי אך שאינו בריאות הנפש (כמו רופאים ואחיות), התערבויות המיועדות למטופליהם המתמודדים עם קשיים רגשיים ברמה לא חמורה, ועלולים להפריע לטיפול הראשוני המיועד להם.
· התערבויות בתחום בריאות הנפש בבעיות בחומרה קלה עד בינונית, על ידי אנשי מקצוע עם הכשרה בסיסית(כמו עו"ס תואר ראשון) בפיקוח והדרכה של אנשי בריאות הנפש (דוגמת הנעשה בהולנד)
· התערבויות על ידי הרצאות, ספרי עזרה עצמית, ובעיקר טיפולים דרך האינטרנט ברמות עצימות שונות.
הרציונל שבבסיס הרעיון לפתיחת היחידה: בשנים האחרונות למדנו במרכז "חוסן" על היעילות יוצאת הדופן של כלים קוגניטיביים-התנהגותיים, שהוענקו למתווכים שאינם בעלי מקצוע טיפולי, על מנת שיפעלו בהתערבויות מניעתיות ראשוניות ומשניות. המאפיין המרכזי של המתווכים הוא שהם יחודיים בטבעיותם לסביבת היישום של התוכניות השונות. פרוטוקולים שחלק מהם כבר קיבלו תמיכה מבבוססת ראיות (Evidence-based) , והינם מבוססים על עקרונות הגל החדש של CBT, כבר נמצאים בשימוש של מתווכים טבעיים כאלה כמו הורים, גננות, מורים , ויועצות בתחום החינוך. פעילות מקצועית זו מצליחה למנוע פסיכופתולוגיה. התוכנית מיושמת בהרחבה במערכת החינוך בארץ ונלמדת בעולם.
במהלך השנים האחרונות עסקנו בהתמרה של כלים פסיכולוגים לכלים פסיכו-חינוכיים שווים לכל נפש, כדי שאפשר יהיה ליישם אותם בהקפים גדולים בקהילה. במקביל פיתחנו תכניות התערבות לגיל השלישי בעזרת מתווכים מתנדבים גמלאים בעלי ידע בהנחיית קבוצות מעברם, תכניות למניעת שחיקה המועברות בשיתוף קרן מעגלים לבעלי מקצוע שוחקים, תכניות הכשרה לרופאים ראשוניים, ופיזיותרפיסטים.
צורך של אנשי המקצוע: אנו מודעים לצורך של אנשי מקצוע שאינם מתחום בריאות הנפש הן בכלים טיפוליים רגשיים והן למקומות מסודרים ללימוד כלים אלה באופן ישיר ובהקשר המקצועי הספציפי שלהם. הגשנו הצעה לאיט"ה ליצירת מעמד של מומחה בLICBT לאנשי מקצוע אלה.
הקורסים ביחידה יהיו מיועדים אך ורק לאנשי מקצוע בתחומים שרלבנטיים לשימוש ב LICBT כאמור לעיל, וכך לא ייצרו שום מקצוע חדש למי שאין לו מקצוע חינוכי/טיפולי - הם ישדרגו את אנשי המקצוע האמורים על מנת שיוכלו להציע טיפול טוב יותר במקצועות המקוריים שלהם.
נכריז בקרוב על תאריכים לשני קורסים בשנה הקרובה, קורס לדיאטניות וקורס ליועצות חינוכיות. במידה ואיט"ה תאשר מסלול התמחות כפי שהוצע ותקבע את התנאים לקבלת מומחיות בתחום, נוסיף קורס משלים כדי לעמוד בדרישות לקבלת מומחיות בתחום.
