מהי סכמה תרפיה? | Schema Therapy

מהי סכמה תרפיה ואיך היא עובדת?

רבים לאורך ההיסטוריה ניסו לענות על השאלה "מה מקור הסבל האנושי?".

בספרות, במדע, בפילוסופיה ובפסיכותרפיה, עסקו הוגים שונים בסוגיה זו מתוך רצון לתת מזור ולהתחקות אחר מקור המחלות הנפשיות והפרעות האישיות.


לפני בערך 100 שנה הצטרפו גם הפסיכולוגים, ואנחנו איתם, הפסיכולוגים במכון טמיר, שואלים, מתעדכנים ומשתנים.

אחת הגישות הטיפוליות המרתקות ביותר במאה ה-21 הציבה את מושג ה"סכמה הקוגניטיבית״ במרכז החשיבה המחודשת על הגורמים לפסיכופתולוגיות, בטענה כי סכמות שנוצרות בילדות המוקדמת נשארות לאורך כל החיים ושולטות בדפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו.
כך, ילדים שלא זכו למענה על צרכיהם הרגשיים המוקדמים ביותר יאמצו דפוסי חשיבה ופעולה שליליים גם בחיים הבוגרים, ושם טמון המקור לסבל ולהפרעות הנפשיות בבגרות.

סכמה תרפיה היא שיטה שפותחה על ידי ג'פרי יאנג לטיפול בהפרעות אישיות, דיכאון כרוני והפרעות חרדה. יאנג הבחין כי מטופלים רבים לא מוצאים מרפא בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, בין אם בשל היעדר הרצון שלהם לשתף פעולה עם הטיפול הדורש מהם מידת התגייסות גבוהה, או בשל העובדה שהטיפול מתמקד רק בהיבטים קוגניטיביים והתנהגותיים אך פוסח על פנים רגשיים הקשורים לעבר של המטופל, למערכות היחסים שלו ולדפוסים שהשתרשו בילדות.

ג'פרי יאנג, מייסד השיטה

סכמה תרפיה, או "טיפול ממוקד סכמה", הוא סוג של פסיכותרפיה אינטגרטיבית המשלבת בין תיאוריות וטכניקות טיפול קיימות כגון CBT, תיאוריות יחסי-אובייקט פסיכואנליטיות ושיטת הגשטלט, יחד עם מודלים של דמיון מודרך ומשחקי תפקידים. בניגוד לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שיטת הסכמה תרפיה שמה דגש גדול יותר על היחסים בין המטפל והמטופל, על הרגשות העולים בתהליך, על התחקות אחר חוויות ילדות ומוטיבים מרכזיים בחיי המטופל ועל מנגנוני ההתמודדות שלו.

מהי סכמה?

סכמה היא דפוס עקבי ומתמשך המתפתח בשנות הילדות וההתבגרות ובא לידי ביטוי במחשבות, אמונות, התנהגות ומערכות יחסים לאורך כל החיים. כאשר ההורים אינם מספקים לילד את הצרכים הרגשיים הבסיסיים שלו, צרכים כגון תחושת ביטחון, אהבה, תשומת לב, קבלה, אמפתיה, הדרכה, הגנה ותיקוף של רגשות וצרכים, הילד מפתח סכמות מוקדמות בלתי מסתגלות (Early Maladaptive Schemas). הסכמות השליליות הללו מתפתחות בילדות ומתקבעות בהמשך החיים, והן אלו הגורמות לחוויות ותגובות שליליות חזקות במהלך החיים הבוגרים. על פי יאנג, הסכמות המוקדמות הבלתי מסתגלות הן גרעיניות ומושרשות עמוק בתחושת העצמי, והן אלה שעומדות בבסיס של הפרעות האישיות.

יאנג תיאר 18 סכמות מוקדמות בלתי מסתגלות, כל אחת מהן התפתחה כתוצאה מצורך התפתחותי-רגשי בסיסי אחר שלא נענה בילדות. את הסכמות הללו חילק לחמישה תחומים רחבים:

1. סכמות הקשורות להיעדר קשר ודחייה, כגון ציפייה לנטישה ונטייה לבידוד חברתי
2. סכמות הקשורות לאוטונומיה ותפקוד לקוי כגון תלותיות, פגיעות ועוד
3. סכמות הקשורות לגבולות פגועים הקשורות לשליטה עצמית ותביעה לזכויות יתר
4. סכמות מכוונות לאחר: חיפוש תמידי אחר אישור והכרה, נטייה לביטול עצמי וריצוי
5. סכמות של דריכות יתר ועכבות: פסימיות, עכבה רגשית, ביקורתיות יתר ופרפקציוניזם

כאשר הסכמה של האדם "מופעלת" בהקשר כלשהו בחייו היא שולטת על כל צורת החשיבה וההתנהגות שלו באופן מקובע וקשיח, ואותו דפוס בלתי גמיש חוזר על עצמו שוב ושוב לאורך החיים. על פי יאנג, מצבי העצמי הבלתי מסתגלים הללו מלווים בכאב נפשי ורגשות קשים, ומצריכים התמודדות מסוימת כדי לצמצם את התחושה השלילית של הסכמות. אולם, צורות ההתמודדות עם הסכמות גם הן מקובעות ובלתי גמישות, ולכן רק מעצימות את נוכחות הסכמות. יאנג חילק את צורות ההתמודדות עם הסכמות לשלושה סוגים:

1. כניעה לסכמה: הזדהות עם הסכמה ונקיטת פעולות התואמות לה, כמעין קבלתה כאמת מוחלטת. למשל, כאשר מטופלת בעלת סכמה של ביטול עצמי בוחרת בבן זוג דומיננטי שמבטל אותה גם כן.
2. הימנעות מהסכמה: דפוס התנהגות שכל מטרתו הוא להימנע ממצבים בהם הסכמה עלולה להתעורר. למשל, כאשר מטופל עם סכמה של ביקורת עצמית ונטייה לפרפקציוניזם יבחר שלא ללכת ללמוד באוניברסיטה מחשש להתמודד עם תחושת הכישלון.
3. פיצוי יתר: ניסיון תמידי לייצר מצב הפוך ממצבי הסכמה המעוררים רגשות שליליים, וכך להכחיש את הסכמה. למשל, כאשר מטופל עם סכמות של חרדת נטישה ינסה להוכיח את עצמאותו ויעזוב מערכות יחסים כדי להדגיש זאת.

טיפול בסכמה תרפיה

מטרת הטיפול הממוקד סכמות אינה להעלים את הסכמות לחלוטין, אלא לעזור למטופל לשנות אותן. בראש ובראשונה, על הטיפול לספק את הצרכים הרגשיים הבסיסיים שלא זכו למענה בילדות. על כן ישנו דגש על מערכת היחסים הטיפולית, כאשר אמפתיה היא אבן יסוד הכרחית לשינוי הסכמות. המטפל נוקט בניתוח אמפתי ומכיל לסכמות המתעוררת תוך כדי הטיפול, מאפשר להן להתגלות באופן לא שיפוטי וחוקר את מקורותיהן, כל זאת דרך עבודה לפי שני שלבים מרכזיים בתהליך.

השלב הראשון בטיפול הוא שלב ה"הערכה וחינוך". בשלב זה מעריך המטפל מהן הסכמות המרכזיות בחייו של המטופל הגורמות לו לקשיים ומהן דרכי ההתמודדות המרכזיות שלו. כמו כן, המטפל מסביר למטופל על עקרונות הגישה, ומסייע לו למצוא בעצמו את הקשר בין הסכמות שלו לבין הבעיות המרכזיות איתן הוא מתמודד. כך הוא מעודד אותו להכיר את הסכמות הבלתי מסתגלות שלו, לראות כיצד הן שולטות בחייו ועומדות בבסיס החוויה שלו.

בשלב השני, שלב השינוי, משלב המטפל טכניקות שונות.

מצד אחד, אסטרטגיות טיפול קוגניטיביות כגון ניהול "יומן סכמות" וכתיבת ההיבטים החיוביים והשליליים של הסכמות כפי שהן מתבטאות בחיים.
מצד שני, מציע המטפל גם טכניקות ממוקדות רגש וטכניקות המעודדות שינוי דרך דמיון מודרך, משחקי תפקידים ועוד.

כך לומד המטופל להילחם בסכמות גם במובן הרגשי, דרך ביטוי הרגשות ומתן תוקף לכעסים, לפגיעות המוקדמות ולצרכים שלא סופקו.


כתיבה: יעל הררי, מכון טמיר