טיפול CBT בעזרה עצמית בבולימיה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נפוץ עבור בולימיה נברוזה והפרעת אכילה כפייתית. 

בבסיס הפסיכופתולוגיה של הפרעות זלילה נמצא עניין מופרז בצורת ומשקל הגוף, המוביל לדיאטה דיספונקציונלית והתנהגויות חולות אחרות המכוונות לשליטה במשקל. 

גם מהעבר השני, דיאטה דיספונקציונלית עלולה להוביל להפרעת אכילת יתר. 
 CBT, כידוע, היא שיטה המבוססת על תהליכים קוגניטיביים והתנהגותיים שעוצבו להגברת המוטיבציה להחליף דיאטה דיספונקציונלית בדפוסי אכילה מסודרים וגמישים, להפחית את הדאגה המופרזת לצורת ומשקל הגוף ולמנוע חזרה לדפוסים הלקויים. 

 טיפול CBT להפרעות אכילה כולל לרוב 3 שלבים: 

 1. המטפל מציג למטופל את נושא הניטור העצמי של האכילה וטכניקות שיעזרו לו לייסד דפוסי אכילה נורמליים, ונלמדים מנגנוני התמודדות עם מתח רגשי. 

 2. התמקדות בשינוי המבנה הקוגניטיבי, כולל זיהוי וקריאת תיגר על קוגניציות בלתי מסתגלות. 

3. לימוד טכניקות למניעת חזרה למצב הקודם, לשם תחזוקת השינוי שהושג. למרות שה-CBT דורש הכשרה על ידי מומחה ולכן אינו נגיש לכלל הציבור, פסיכולוגים קליניים החלו לחקור את מידת היעילות של עזרה עצמית מודרכת שמבוססת על השיטה, בתור שלב ראשון לטיפול בבעיות הקשורות לאכילת יתר. בדרך זו המטופל משתמש במאמן, עם תמיכה מועטה בלבד של מומחה מטפל. תכנית טיפוסית כזו מבוססת על צעדים שיטתיים שאחריהם יש לעקוב, לצד מפגשי תמיכה קבועים.  

התכנית שנחקרה הכי הרבה מבין תכניות אלו היא זו של פיירברן (Fairburn), Overcoming Binge Eating. 

תכנית זו דורשת מעקב אחר 6 שלבים של עזרה עצמית לצד 8 מפגשי הדרכה ותמיכה בני 25 דקות כל אחד. 4 המפגשים הראשונים מתבצעים אחת לשבוע וה-4 האחרונים אחת לשבועיים. התכנית נבנתה כך שיוכל להעביר אותה אדם ללא הכשרה ב-CBT או מומחיות בהפרעות אכילה.  

התכנית מתמקדת בעיקר בפיתוח דפוסים סדירים של אכילה שקולה באמצעות ניטור עצמי, אסטרטגיות שליטה עצמית ופתרון בעיות ומושם דגש על מניעת הדרדרות לאחר השגת תוצאות. מטרתו העיקרית של המדריך או התומך היא להסביר את הרציונל שמאחורי השימוש בספרי עזרה עצמית, לייצר ציפיות הגיוניות לתוצאות מוצלחות ולהחדיר במשתתפים מוטיבציה להשתמש בספר ההדרכה לאורך כל שלבי התכנית. ההנחיות למדריך מסופקות במלואן בכל הנוגע לאורך ולטון המפגשים, להכנה המקדימה להם ולאלמנטים שאחריהם צריך לעקוב בכל מפגש. 

 תפקידו של המאמן התומך אינו ללמד או לצייד את המשתתפים במיומנויות, שכן מדובר בתכנית לעזרה עצמית. מחקרים קודמים הראו את האפקטיביות של מדריכים לא מקצועיים בתכניות מסוג זה. השיטה מתאימה במיוחד לגברים ונשים מעל גיל 18 שהסימפטום הראשי שלהם הוא אכילת יתר והם בעלי פתולוגיית אכילה שאינה חמורה ורמות נמוכות של קומורבידיות פסיכיאטרית. 

 השיטה אינה מתאימה כהתערבות קו ראשון במקרים של אנורקסיה נברוזה, אשר דורשת תשומת לב רפואית בשל משקל נמוך, או במקרים שאליהם נלווית השמנת יתר הדורשת אסטרטגיות לירידה במשקל או לכאלה עם בעיות רפואיות רציניות יותר. 

 עם זאת, היא יכולה להינתן גם במקרים כאלה במסגרת קליניקה מקצועית. כעזרה עצמית מוגבלת בזמן ובעלת עלות יישומית נמוכה, התערבות CBT מסוג זה מתאימה לשימוש בבתי ספר, מכללות וקהילות בריאות נפשית שבהן יועצים יכולים לקבל את תפקיד המדריך או התומך. העובדה שניתן לעקוב אחר התכנית בבית מפחיתה את המכשולים שעלולים למנוע מאנשים לפנות לעזרה, כמו בושה, סטיגמה ונגישות. זאת ועוד, הדגש על עזרה עצמית מסייע למטופל להבין את בעיית האכילה ולהעצים אותו בתחושת מסוגלות עצמית בהתמודדותו עם הבעיה ופתרונה. כאשר התכנית מיושמת כראוי, היא עשויה גם לספק מסגרת חיובית למטופל בנוגע להתערבויות פסיכולוגיות ולעודד אותו לחפש עזרה וטיפול נוספים. 

 מחקר שנערך על נשים אמריקאיות לבנות הראה כי עזרה עצמית מודרכת מבוססת CBT אפקטיבית לצמצום אכילת יתר והקאות, להפחתת דאגה לגבי דימוי גוף, משקל ופתולוגיות אחרות שמאפיינות הפרעות אכילה וכן לשיפור מצבי דיכאון והערכה עצמית נמוכה. המחקר דיווח על הפוגה באכילת היתר בשיעור של 24-74% והשיפור נמשך לרוב 12-18 חודשים. 

 עוד נמצא שהשיטה אפקטיבית כמו תרפיה בינאישית. למרות ההבטחה שבה, מומחים מסכימים כי נדרש עוד מחקר מבוסס קהילה לפני שעזרה עצמית מודרכת מבוססת CBT תופץ באופן נרחב, כאשר בעיקר בולט היעדר הייצוג האתני והתרבותי במחקרים שבוצעו.

כתיבה: 

איתן טמיר, מ.א., ראש מכון טמיר 

מקור:

Striegel-Moore, R. H., Wilson, G. T., DeBar, L., Perrin, N., Lynch, F., Rosselli, F., & Kraemer, H. C. (2010). Cognitive behavioral guided self-help for the treatment of recurrent binge eating. Journal of consulting and clinical psychology, 78(3), 312–321. https://doi.org/10.1037/a0018915

גישת REBT של אלברט אליס

גישת REBT של אלברט אליס

אלברט אליס, מפתח גישת ה-REBT בטיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לאחד מהפסיכולוגים פורצי הדרך בגישת CBT.  

בבסיסה, התיאוריה הרציונלית-אמוטיבית היא מוטיבציונית ויכולה להיתפס כחלק מפרדיגמת ההערכה בתיאוריות הרגשיות הסטנדרטיות של הפסיכולוגיה הקלינית.

אמונות בגישת REBT

מאות מחקרים למדו את התיאוריה הרציונלית-אמוטיבית בתצורת מודל ה-ABC, רובם אישרו את האספקטים העיקריים של התיאוריה, חלקם הפריכו השערות שונות.  

אמונות הליבה

לפי אליס, אמונות ליבה כלליות, רציונליות ולא-רציונליות, מקודדות במערכת הקוגניטיבית שלנו כסכמות ו/או רשתות תפיסתיות. 

במצבים מסוימים הן מטות את התפיסה של מאורע מפעיל ומייצרות אמונות רציונליות ולא-רציונליות ספציפיות, לעתים קרובות בצורת מחשבות אוטומטיות. מרגע שמחשבות אלה נוצרו הן מחזקות ומשמרות את אמונות הליבה, כאשר אותו מודל חל גם במקרה של תיאורים והיקשים. 

רגשות פונקציונליים ולא-פונקציונליים

התיאוריה בגישת REBT מניחה שני מודלים מתחרים בנוגע לרגשות פונקציונליים ולא-פונקציונליים 
 מודל קלאסי, היוצא מנקודת הנחה שרגשות לא-פונקציונליים שליליים (כמו דכאון, חרדה ואשמה) שונים מרגשות שליליים פונקציונליים ״מקבילים״ (עצב, דאגה וחרטה) בעיקר בעוצמתם. 
מודל שני מניח שההבדל בין רגשות פונקציונליים ולא-פונקציונליים, חיוביים כמו שליליים, הם בעיקר איכותיים (מבלי לשלול את הרכיב הכמותי). 
נכון לעכשיו, המידע אינו מספיק על מנת להכריע בין המודלים. 

קוגניציות חמות וקוגניציות קרות

הטיפול הרציונלי-אמוטיבי מתמקד בסוגים מסוימים של קוגניציות: 

קוגניציות הערכתיות או ״חמות״

 אמונות רציונליות ולא-רציונליות שמעורבות משמעותית ביצירת הרגשות שלנו. 

קוגניציות ״קרות״

 במובן רחב, המסגרת הרציונלית-אמוטיבית מודה ש-B (רכיב הקוגניציות והאמונות) עשוי לכלול גם תיאורים (״זה אולם צפוף״) והיקשים (״אני אכשל בנאומי מול הקהל שבאולם״), מה שמכונה קוגניציות ״קרות״. 
 היחסים בין קוגניציות ״קרות״ ו״חמות״ הם ככל הנראה דו-סטריים, כאשר עושה רושם שאמונות רציונליות ולא-רציונליות משפיעות על הפונקציונליות של תיאורים והיקשים. 

 התיאורים וההיקשים הללו יכולים להיות מיוצגים במערכת הקוגניטיבית שלנו על ידי חוקי פרודוקציה (למשל מהסוג ״אם A אז יש לעשות C״) ובכך לייצר בעיקר התנהגויות כ-C. 

התיאוריה הרציונלית-אמוטיבית טוענת שאם קוגניציות קרות אינן עוברות הערכה על ידי אמונות רציונליות ו/או לא-רציונליות במובן של רלוונטיות מוטיבציונית, הן לא מייצרות רגשות. 

רכיבי הניסוח הלא-רציונלי

 אי לכך, כאשר אנו ניצבים בפני אירועים מפעילים שונים, אנו מגיעים עם הרצונות שלנו, ואם לא היו לנו רצונות – לא היינו חווים רגשות. הרצונות שלנו יכולים להיות מנוסחים באופן רציונלי או לא-רציונלי, כאשר לניסוחים של כל אחד מאלה שלושה רכיבים. 
רכיבי הניסוח הלא-רציונלי של הרצונות שלנו: 

• תובענות  - מתבטאת בחשיבה לא גמישה או אבסולוטית, למשל, ״אני חייב להצליח״.

• רלוונטיות מוטיבציונית - למשל, ״אני עושה כמיטב יכולתי כדי להצליח״. 

• אי-קבלה - למשל, ״אני לא יכול לקבל את האפשרות שלא להצליח״. 

אם אירועים מפעילים תואמים את רצונותינו המנוסחים באופן לא-רציונלי, אנו נחווה רגשות חיוביים לא-פונקציונליים (הם לא-פונקציונליים בגלל שהם מחזקים את האמונות הלא-רציונליות ששוכנות בבסיסם). 

אם אירועים מפעילים אינם תואמים את רצונותינו המנוסחים באופן לא-רציונלי, יגיע גל שני של עיבוד מידע: 

1. אי-סובלנות כלפי תסכול (״אני לא יכול לסבול זאת״, משמע – העובדה שהרצונות הקשיחים לא באו על סיפוקם אינה נסבלת ומכאן התחושה שהאדם או הסיטואציה צריכים להיעלם). 

 2. ״קטסטרופיזציה״ - תפיסה מוקצנת של הסיטואציה כקטסטרופה (״זה נוראי״. העובדה שהרצונות הקשיחים לא באו על סיפוקם היא הדבר הגרוע ביותר שיכול היה לקרות). 

 3. הערכה כוללת – אם הרצונות הקשיחים לא באו על סיפוקם משמע שאותו אדם, הקרובים לו ו/או החיים גרועים (״אני גרוע, אתה גרוע ו/או החיים גרועים״). רכיבי הניסוח הרציונלי של הרצונות שלנו: העדפה גמישה (״אני מעדיף להצליח״), רלוונטיות מוטיבציונית (״אני אעשה כמיטב יכולתי להצליח״) וקבלה (״אני יכול לקבל שלפעמים דברים אינם קורים באופן שבו רציתי שיקרו״). אם אירועים מפעילים תואמים את רצונותינו המנוסחים באופן רציונלי, אנו נחווה רגשות חיוביים פונקציונליים. 


 אם אירועים מפעילים אינם תואמים את רצונותינו המנוסחים באופן רציונלי, יגיע גל שני של עיבוד מידע: 

 1. סובלנות כלפי תסכול (לאדם יש סיבולת כלפי ההעדפה הגמישה שלא באה על סיפוקה, גם אם הדבר אינו נעים. זאת ועוד, הוא עשוי להיות מסוגל למצוא צדדים חיוביים של מאורע חיים אחר)
. 
 2. קרה משהו רע/אין ״קטסטרופיזציה״ (הערכה שלילית עם ניואנסים ביחס לעובדה שהרצון לא בא על סיפוקו, כאשר ההכרה בכך שהסיטואציה רעה עשויה אפילו לאפשר לאדם לחפש אחר חוויות חיוביות במקום אחר).

 3. קבלה בלתי-מותנית (הערכה עצמית, או – האדם אינו מעריך את עצמו בצורה כוללת [חיובית או שלילית] אלא מקבל עצמו באופן בלתי-מותנה ומעריך רק אספקטים ספציפיים של עצמו, כמו גם באחרים ובחיים בכלל). כל שלבי עיבוד המידע הללו יובילו להשלכות שליליות פונקציונליות. 

 התהליכים הללו, רציונליים ולא-רציונליים, יכולים להתייחס לתכנים רבים – לאדם עצמו, לאחרים או להיות כלליים מאוד, והם יכולים להיות הומוגניים או הטרוגניים ברמת הרציונליות/אי-הרציונליות שלהם. 

גישת REBT במבחן המחקרים

אחד החסרונות של המחקרים הללו הוא שרבים מן החוקרים לא הבינו עד הסוף את יסודות התיאוריה הרציונלית-אמוטיבית, למשל – חלק מהחוקרים תפסו בשוגג את האמונות הרציונליות כרמה נמוכה יותר של אמונות לא-רציונליות, 
זאת בעוד שלפי התיאוריה - השלכות פונקציונליות נוצרות לא על ידי רמות נמוכות של אמונות לא-רציונליות אלא על ידי רמות גבוהות של אמונות רציונליות. 

בהתבסס על מודל ABC, ההתערבות של הטיפול הרציונלי-אמוטיבי משתמשת בשלושה סוגים של טכניקות: 
 על מנת להתמודד עם בעיות ברכיב A, השיטה משתמשת בספקטרום רחב של טכניקות לפתרון פרקטי של בעיות, כמו אימון לאסרטיביות ואימון לכישורים חברתיים

על מנת להתמודד ישירות עם בעיות קליניות של רכיב C, השיטה משתמשת במגוון רחב של טכניקות סימפטומטיות, כמו רגיעה, היפנוזה ומדיטציה או אסטרטגיות אחרות לשינוי C מבלי לפגוע בקוגניציות B. 

על מנת לשנות תוצאות לא-פונקציונליות לפונקציונליות, השיטה משתמשת בטכניקות של ״ארגון מחדש קוגניטיבי״, וזאת במטרה להפוך אמונות לא-רציונליות לרציונליות. 

הטכניקות הן לוגיות, אמפיריות, פרגמטיות, רגשיות/מטאפוריות, רוחניות והתנהגותיות. נוסף על אלה, נעשה שימוש בטכניקות שונות מאסכולות פסיכותרפיות אחרות, לאחר התאמה למסגרת הקוגניטיבית של השיטה.  
לפי הגישה הקלאסית, יש להתחיל בטיפול מפתרון בעיות רגשיות, למשל כעס, ורק אז לעבור לצד הפרקטי, למשל בעיות תקשורת עם בת הזוג. ברגע שנשנה השלכה לא-פונקציונלית (כעס) לפונקציונלית (מטרד) על ידי שינוי האמונות הלא-רציונליות (״אשתי חייבת לעשות מה שאני רוצה אחרת היא רעה ואני לא יכול לסבול זאת״) לרציונליות, נהיה פרודוקטיביים יותר כשנתרכז בפרקטיקה. לפי גישות כלליות יותר ניתן, 

למשל, להתחיל דווקא מהפרקטיקה ובכך להפחית את ההשלכות הדיספונקציונליות. מבחינת סייגים, חלות על השיטה כל ההגבלות של גישה מדעית בתחום בריאות הנפש, וכן נוטים לפרש אותה באופן מוטעה, מבלי להבינה לאשורה.

כתבה: גיא פינקלשטיין, מכון טמיר 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי – 'תקן הזהב' של הפסיכותרפיה?

טיפול CBT – ה-'Gold Standard' בפסיכותרפיה?

הפרעות נפשיות הינן נפוצות ומקושרות לליקויים חמורים בתפקוד ולעלויות חברתיות גבוהות ולכן מהוות דאגה משמעותית לבריאות הציבור.

קרוב ל-75% מהמטופלים מעדיפים פסיכותרפיה על פני נטילת תרופות.

פסיכותרפיה כוללת מספר שיטות וגישות טיפוליות כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), בינאישי או פסיכודינמי.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נחשב ל'תקן הזהב' בפסיכותרפיה עבור מרבית ההפרעות הנפשיות. יתרה מכך, האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה קבעה כי ה-CBT היא שיטת הטיפול עם הבסיס המחקרי החזק ביותר ל-80% מההפרעות הנפשיות.

יחד עם זאת, מטה-אנליזה שנערכה לאחרונה מטילה ספק במעמדו של ה-CBT בשלוש הטענות הבאות:

• איכות הראיות של מרבית מחקרי ה-CBT נמוכה 
• הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הושווה במחקרים רבים לטיפולים שנידונו מראש לכישלון באופן מכוון ולא נערכה השוואה יעילה לסוגי פסיכותרפיה אחרים
• שיעורי ההיענות לטיפול והרמיסיה שהושגה על ידי CBT בהפרעות דיכאון וחרדה עומדים על פחות מ- 50%. קרי, חלק ניכר מהמטופלים אינם מגיבים באופן יעיל ל-CBT. 

אולם, למרות הטיעון כי הבסיס המחקרי של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי אינו חזק כפי שלעיתים הוא מוצג, הוא עדיין הטיפול שנחקר אמפירית בצורה הטובה ביותר מבחינה כמותנית ואיכותנית בהשוואה לשיטות טיפול אחרות (כמו פסיכותרפיה בין-אישית או דינמית).

יחד עם זאת, להצהיר כי ה- CBT הינו 'תקן הזהב' של הפסיכותרפיה עלול לגרום להגבלת מימון מחקרים של גישות טיפול אחרות ואינו נכון מבחינה קלינית. קיימת חשיבות רבה לפלורליזם של שיטות טיפוליות, כשלכל אחת מהן יש את היתרונות והחוזקות שלה, זאת במטרה ללמוד זו מזו ולשפר את הטיפולים המוגשים למטופלים המתמודדים עם הפרעות נפשיות מגוונות.   


סיכמה: שיר אינדיג

מקור: 

Falk Leichsenring, DSc; Christiane Steinert, PhD. Is Cognitive Behavioral Therapy the Gold Standard for Psychotherapy? The Need for Plurality in Treatment and Research

JAMA. 2017;318(14):1323-1324

התיאוריה הביו סוציאלית בטיפול דיאלקטי התנהגותי

המודל הביו-סוציאלי בטיפול DBT

הפרעת אישיות גבולית (Bipolar Personality Disorder או BPD) היא הפרעה פסיכיאטרית מורכבת ביותר, המשפיעה על כ-2% מאוכלוסיית ארצות הברית, וניתן לצפות למספרים דומים בארץ. היא לרוב מתאפיינת בחוסר-יציבות רגשית, התנהגויות שיש בהן פגיעה עצמית, אימפולסיביות, והשקפת עולם דיכוטומית. עקב מורכבותה, היא מהווה אתגר טיפולי משמעותי עבור הקהילה הטיפולית.

תהליך ההתפתחות של הפרעת אישיות גבולית הוא מורכב, וככל הנראה קשור גם בנטייה גנטית וגם בגורמים סביבתיים. המודל הביו-סוציאלי מציע כי האינטראקציה בין תכונות מולדות וסביבת גדילה לא מאפשרת היא הגורם העיקרי להתפתחות ההפרעה. סביבה שאינה מאפשרת לאו דווקא מתאפיינת בהזנחה והתעללות – סביבה לא מאפשרת היא כזו שלא נותנת מקום לתחושותיו של הילד, ופוסלת אותן ללא ניסיון ליצור הבנה. כתוצאה מכך הילד לומד שתחושותיו, מחשבותיו, ופעולותיו הן חסרות חשיבות, והוא אינו מפתח את היכולת להבין ולהתמודד איתן. לאנשים שגדלו בסביבה שאינה מאפשרת סיכויים גבוהים יותר גם לעסוק בפגיעה עצמית, ולפתח הפרעות שימוש באלכוהול או סמים.

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (Dialectical Behavior Therapy או DBT) נשען על המודל הביו-סוציאלי, ולכן הוא יעיל בטיפול ב-BPD. הוא משלב אלמנטים מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי והפסיכואנליטי, ומתמקד בהורדה של ההתנהגויות הגבוליות ובפיתוח כישורים המסיעים לאדם בעל האישיות הגבולית לשנות את צורת החשיבה שלו, ולהיות יותר מחובר למה שהוא מרגיש, תוך כדי התמקדות בפיתוח קשר טיפולי חזק ואישור חוויית המטופל. בטיפול DBT נלמדים נלמדים כישורים כמו: טכניקות קשיבות (mindfulness), פתרון בעיות, וכישורים חברתיים אדפטיביים.

טיפול DBT יכול להיערך במסגרת פרטנית, כלומר מטפל ומטופל יחיד, אך גם יכול לערב טיפולים קבוצתיים במסגרתם ניתן לתרגל את הכישורים החברתיים והיכולות הרגשיות הנלמדות. מסגרת הטיפול מקנה לאנשים בעלי אישיות גבולית את המסגרת המאפשרת שנחסכה מהם בגיל צעיר, מסייעת להם להבין ולקבל את עצמם, ולפתח כישורי חיים אדפטיביים.

אימון להיפוך ושינוי הרגלים

אימון להיפוך הרגלים

סובלים מהרגלים בעייתיים?

שוב התעצבנתם שבת הזוג שכחה להוריד את הזבל?

זמזום השירים הטורדני של הקולגה לעבודה מוציא אתכם מריכוז?

אתם לא לבד.

כנראה שהגיע הזמן להכיר את האימון להיפוך ושינוי הרגלים

( Habit Reversal Training )

כל אחד מאיתנו נחשף להרגלים בעייתיים של אחרים. לעתים, לא נעים לומר, אנחנו מצליחים להיות מודעים גם להרגלים הקטנים והמעצבנים שלנו עצמנו. למזלנו לא כל הרגל מעצבן מוציא אותנו מהדעת ועם רובם ניתן לחיות חיים שלמים וטובים.

לעומת זאת, יש לא מעט אנשים שמפתחים הרגלים בעייתיים שפוגעים משמעותית באיכות החיים שלהם ושל סביבתם. תחשבו למשל על קילוף אובססיבי של העור או תלישת שיער שמותירה את האדם עם קרחות ומביאה אותו למצב של חוסר ביטחון עמוק, בושה וחשש לצאת מהבית.

ההרגלים הללו נחשבו עד לעשורים האחרונים לכל כך מוטמעים באדם, עד כדי כך שהם דרשו שנים של טיפול פסיכולוגי או תרופתי.

אז זה מאחורינו…

קוראי הבלוג יודעים כבר שבאמצעות טיפול קוגנטיבי התנהגותי (Cognitive-Behavioral Therapy – CBT) ניתן לשנות התנהגות על ידי זיהוי הגורמים המעוררים את ההתנהגות הבעייתית. בהמשך, ניתן להפריע לתגובות האוטומטיות ולכוון אותן מחדש עד שבסופו של דבר ניתן להכחיד לגמרי את ההרגל הפוגעני.

CBT הוא כידוע טיפול ממוקד וקצר הטווח, שבאמתחתו שלל מיומנויות וכלים שיישומם מאפשר שינוי. הכלי המדובר כאן הוא "אימון להיפוך הרגלים", המבוסס על תיאוריית הלמידה שהראתה שכאשר אנחנו מתרגלים התנהגויות ומחשבות חדשות, המבנה הפיזיולוגי של המוח משתנה גם כן. כלומר אנחנו מפתחים נתיבים נוירולוגיים חדשים, שבאמצעות חזרה התנהגותית  הופכים בסופו של דבר להתנהגות אוטומטית.

בפועל זה אומר שמטפל שמוסמך לשיטה זו יעודד את המטופל לפתח מודעות לזמנים במהלך היום, בהם המצב הרגשי וגורמי מקדימים נוספים, מעוררים את ההרגל המציק. לחלק מהמטופלים תכסיסים התנהגותיים פשוטים יכולים לעזור מאוד, כמו למשל חבישת האצבעות בתחבושות כדי למנוע קילוף עור או כסיסה אינטנסיבית של הציפורניים, רישום ותיעוד התדירות והזמנים של ההתנהגות הבעייתית או של גורמים סביבתיים שעוררו אותה.

במצבים מורכבים יותר נדרש אימון ארוך יותר להיפוך התנהגותי המורכב מארבעה מרכיבים עיקריים:

העלאת מודעות לבעיה

1. אימון לזיהוי התפרצות קרובה והיכולת להתמודד איתה
2. פיתוח של תגובות מתחרות
3. בניית מוטיבציה לשינוי ההרגל
4. הכללה של מיומנויות ותגובות חיוביות שיחליפו את ההרגל הרע.

האם היפוך התנהגותי עובד?

היפוך התנהגותי נמצא כיעיל אפילו במקרים קשים כמו טיקים המתלווים לתסמונת טורט או בהפרעות אחרות לשליטה בדחפים כמו טריכוטילומניה (מריטת שיער אובססיבית). באמצעות אימון להיפוך התנהגותי, שהוא טיפול התנהגותי רב-מרכיבי, ניתן לטפל בהפרעות התנהגותיות רפטטיביות, לשבור הרגלים רעים ולהחליפם בהרגלים חיוביים.

אם גם לכם יש הרגל שפוגע בשגרת החיים, אל תהססו לפנות לאיש מקצוע שמתמחה באימון להיפוך התנהגותי.

כל התנהגות היא "אירוע" שניתן לכוון, לשנות ולהחליף והעלייה ברמת החיים שמושגת אצל אדם שמשתחרר מהרגל רע הוא תגמול שלא יסולא בפז.




סיכמה: שרית טופז


מקור:

https://www.skinpick.com/habit-reversal-for-excoriation-disorder